למה הילד עדיין לא מדבר ברור?

לין גרנרוט-קפלן מראיינת את ורדה קריזר, קלינאית תקשורת,        פורסם ב ynet 04.02.10

כמה חמודים הפעוטות שלנו כשהם משבשים את המילים וההברות ואומרים "בָּטְבּוּט" במקום בקבוק או "דוּר" במקום כדור, אבל מה הגבול בין שיבוש חמוד לקושי אמיתי ברכישת השפה או הדיבור? ורדה קריזר, קלינאית תקשורת, מסבירה לאילו דברים כדאי לשים לב

*"אִיַה" הוא אומר וברור לכולם שהוא מתכוון לאמא ולא לדמות החביבה מפו הדב, "רררר" (אור) הוא מגרגר ומצביע, ואתם נמסים. בהמשך יגיעו "חמשל" (חשמל), "בטבוט" (בקבוק) ועוד פנינים שירשמו בספר הזיכרון המשפחתי.

כל שלב מזמן את הריגושים המיוחדים לו: הוא מתהפך, מתיישב, זוחל ומתחיל ללכת. רכישת השפה היא אבן דרך מרתקת בפני עצמה בתהליך הטבעי של ההתפתחות. הדיבור עצמו, אגב, דורש את רמת התיאום הגבוהה ביותר – כ-150 שרירים משתתפים בתהליך.

האם מומלץ לעזור לילד בהתפתחות הטבעית של השפה ומתי צריכות להידלק נורות אדומות?

"תפקידם של ההורים בעיצוב השפה הוא קריטי", אומרת ורדה קריזר, קלינאית תקשורת ומרצה במכללת גורדון ובסמינר הקיבוצים. "בשלבים הראשונים תפקידם הוא ליצור גרייה, כלומר לחשוף את התינוק לחפצים, לפעולות ולהתרחשויות תוך כדי שִיוּם. זהו תהליך של תיווך בין העולם האמיתי למילים שהן בעצם סמלים. בהמשך ובהתאם לרמת הילד, חשוב להסביר תופעות שונות, כמו למשל 'הנר כבה בגלל הרוח'.

"הקראת סיפורים היא דרך חווייתית נהדרת להעשרת השפה, לפיתוח אינטימיות ולפיתוח עולם מושגים. חשוב שהורים יקדישו זמן למשחקי דמיון ולדקלום משותף, והכל באופן חוויתי ולא מלחיץ. הסיטואציה אינה לימודית אלא סיטואציה חברתית שיתופית".

עד מתי מומלץ להקריא ספרים? הרי בשלב מסוים מצפים שהילד יקרא לבד ומצד שני, חלק מהילדים לא ששים לקריאה בלשון המעטה…

"כאשר ילד רואה שקוראים בבית ומשוחחים על כך, כלומר מדובר בבית אורייני, לרוב הוא יאמץ את הקריאה. אם יש קשיים או התנגדות, חשוב להמשיך ולהקריא ספרים, גם בכיתות ד', ה' אם הוא אוהב את זה. זה הרגל נהדר לפני השינה למשל. בכל שלב חשוב מאוד להקריא ספרים המתאימים לגיל".

מהם שלבי התפתחות השפה?

"בשנה הראשונה חשוב לנו לראות שהילד יוזם תקשורת באמצעים בלתי מילוליים, מושיט יד, משמיע קולות, מחייך ונענה כשמישהו אחר מדבר אליו. עד גיל 15 חודשים אנחנו מצפים להפקת המילים הראשונות 'אבא', 'אמא', 'אור'. בשלב זה גם 'דוּר' במקום 'כדור' היא מילה וגם 'האו' במקום 'כלב'. הטווח של הנורמה הוא רחב מאוד, בעיקר בגילים הצעירים.

"קצת לפני גיל שנתיים מצפים לצירופי מילים פשוטים, למשל 'הנה כלב', 'עוד שוקו'. עד גיל 3 רוצים לשמוע משפטים פשוטים, כמו, 'אמא נוסעת באוטו', 'אני אוהב לשתות קולה'. בסביבות גיל 3-4 שומעים הרבה טעויות יצירתיות: 'היא מריבה אותי' במקום רבה איתי או 'זה לא מיכנס לי' במקום נכנס". טעויות חינניות אלו הן סימן חיובי על פי קירזר, המראה שהילד עוסק ברכישת חוקי הדקדוק. התפקיד שלנו הוא לתת לו את המודל הנכון על ידי חזרה על המשפט התקין ולא על ידי תיקון ישיר של הילד.

הטעויות הנפוצות הן 'ביצוֹת', 'נמלות', 'דבורות' ו'תינוקים', כולן מילים יוצאות דופן בהטיית רבים. "בכל טעות של ילד אפשר למצוא הגיון", אומרת קריזר. "ילד אומר למשל 'שותתת' (שותה) על משקל 'אוכלת'. הבכור הפרטי שלנו אגב, חובב הארי פוטר וחיות, נהג לומר "אין לי תנשמת של ספק" עד גיל 9-10. התאפקנו ולא תיקנו מתוך הנאה צרופה.

"בגיל 3 בערך, 80% מהמילים של הילד צריכות להיות מובנות", אומרת קריזר. "ובגיל 5 הוא אמור לדעת ולהפיק את כל העיצורים חוץ מהקבוצה של האותיות השורקות – ש, ס, ז ו- צ. בשלב זה הילד גם אמור להיות בעל יכולת לשחזר חוויה כך שהמאזין יבין אותה".

אילו לקויות שפה שכיחות?

"לקות שפה ללא פגיעה אחרת, כגון פיגור שכלי או אוטיזם, שכיחה בקרב 7%-10% מהילדים. כדאי להפנות לאבחון ילד בן שנתיים וחצי שהסביבה הקרובה מתקשה להבין אותו, וזאת למרות שקושי זה שכיח מאוד ולרב חולף בעצמו.

"לקות בשטף הדיבור מאופיינת בגלים. יש תקופות טובות ופחות טובות. כאן צריך להבחין בין חוסר שטף התפתחותי, למשל כאשר ישנה חזרה פעמים רבות על המילה הראשונה במשפט 'אני, אני, אני' ואז המשך ללא סימני מצוקה, לבין ילד ששומעים אצלו תקיעויות וחזרה על חלקי מילה כמו למשל 'שוללללללחן', שיכול להיות סימן לחוסר שטף פתולוגי.

"אם חוסר השטף לא נעלם לאחר מספר שבועות, מומלץ לעשות אבחון. האבחון יכול להסתיים בהמלצה למעקב בלבד או בטיפול. כ-5% מהילדים סובלים מגמגום

בילדותם, כאשר אצל 4% מתוכם הוא חולף ללא צורך בטיפול. המעקב הוא חשוב ויתכן שיהיה צורך בהדרכה במקרה של חוסר שקט של הילד סביב חוסר השטף וגם במקרה שהסביבה מתחילה להעיר לו על כך. הליקויים הפשוטים הם החלפות צלילים והשמטות. החלפת ל' ב-י' -ייכת במקום ללכת, ט' במקום ק' – טופלה טוטוריטו ו-ד' במקום ג' – 'הולך לדן (גן). שיבושים אלו בדרך כלל חולפים מאליהם. עד גיל 5 ההיגוי צריך להיות תקין".

שמיעה – הערוץ המרכזי לקליטת שפה ודיבור

"ילד שלא שומע טוב יסבול משיבושי היגוי ואיחור בהתפתחות השפה. חשוב לשים לב אם הילד נענה לקול שקט מאחורי גבו וכן לעשות בדיקת סינון בגיל 8 חודשים בתחנות אם וילד. ישנם כ-10% ליקויי שמיעה כולל ליקוי שמיעה זמני. ילד שסובל מנוזלים באוזניים חייב לעבור בדיקת שמיעה במכון אודיולוגי".

חשיבות האבחון המוקדם

"שפה היא מבנה היררכי", אומרת ורדה קריזר. "אם לא מתפתחות הצורות המוקדמות, לא תבואנה הצורות הגבוהות יותר. ילד שלא ממלמל בשנה הראשונה לחיים, לא יופיעו אצלו המילים הראשונות. לפעמים אומרים על ילד 'טוב, הוא מפונק, הוא ביישן. גם אח שלו התחיל לדבר מאוחר' ואולי זה נכון לגבי חלק מהילדים ואולי אצלו יש לקות שפה שחייבים לאתר בזמן, כי היא יכולה להשליך גם על לקות למידה בהמשך".

לפי קריזר, על פי מחקרים בינלאומיים, שני שליש מהילדים עם לקות הלמידה הם למעשה ילדים עם לקות שפה, שכתוצאה ממנה הם לא מצליחים לרכוש את מיומנות הקריאה ומיומנויות לימודיות נוספות.

אם יש חשש – לא להסס

מצד אחד ההתפתחות התקינה של הילדים מאופיינת בשונות מאוד רחבה. לא מומלץ להשוות ילד לאחיו או לילד אחר בגן. מצד שני, אם יש חשש, קריזר ממליצה להגיע לאבחון אצל קלינאית תקשורת. "המסגרת ההתפתחותית המוכרת מבוססת על מחקרים שבדקו אוכלוסיות גדולות ולכן ניתן להגדיר מתי הילד נמצא מחוץ לשונות של האוכלוסייה התקינה, מתי מדובר באיחור ומתי בלקות. בכל מקרה של חשש כדאי להגיע לאבחון. בגיל צעיר עדיף להגיע למכון להתפתחות הילד, היות ולעיתים הקושי השפתי הוא חלק מקושי נרחב יותר וחשוב שיבדקו כל תחומי ההתפתחות של הילד".

אילו מגמות רואים בתחום?

"המגמה של העשור האחרון היא עלייה דרמטית של ילדים על הרצף האוטיסטי. מגמה נוספת היא חיזוק המודעות לקשר בין לקות שפה ללקות למידה".

האם דו לשוניות עלולה לגרום ללקות שפה או לעיכוב ברכישת השפות?

"בניגוד למה שחשבו בעבר, חשיפה בו זמנית של הילד לשתי שפות אינה גורמת ללקות שפה. יכול להיות רושם מוטעה של איחור, למשל בגודל אוצר המילים, אבל חשוב להסתכל על היכולת השפתית הכוללת. אם נצרף את אוצר המילים של שתי השפות, יהיו לו יותר מילים מאשר לילד חד לשוני. יכולה להיות תקופת ביניים של עירוב בין השפות, אבל זה לא צריך להדאיג. אם הילד נחשף לשתי שפות מלאות ואם עוזרים לו על ידי הפרדה ביניהן, כלומר שהוא יודע עם מי הוא מדבר באיזו שפה, בגיל 7 הוא ירוויח. תהיינה לו שתי שפות ברמת שפת אם. דו לשוניות היא יתרון של ממש, אך לא כדאי לעשות את זה באופן מלאכותי. לא הייתי ממליצה להורים דוברי עברית להתחיל לדבר עם הילד אנגלית, כי השפה שלהם לא תהיה מלאה. עדיפה שפה אחת טובה ומלאה".

• ורדה קריזר היא מחברת הספר "שפה וקוץ בה – לקויות תקשורות, שפה ודיבור אצל ילדים", ביחד עם אניטה רום ובתיה צור, קלינאיות תקשורת ומרצות במכללות לחינוך. הספר יצא בהוצאת מופ"ת. והוא מיועד לאנשי חינוך, מטפלים והורים. www.vardakreiser.co.i.