תשובה: שלום אמא מסורה, אכן יש מה לעשות בגיל הזה. דבר ראשון – בדיקת שמיעה במכון אודיולוגי (לכל קופות החולים יש הסדרים עם מכונים) כדי לשלול בעיית שמיעה. אגב, האם בנך סובל מדלקות אוזניים חוזרות? אם כן, עליו להיות במעקב של רופא אף-אוזן-גרון. בנוסף אני ממליצה על הערכה של כישורי התקשורת והשפה שלו על ידי קלינאית תקשורת. חשוב לברר האם יכולותיו התקשורתיות מתאימות למצופה בגילו, כלומר האם הוא יוזם תקשורת ונענה לדיבור שלכם באמצעים בלתי-מילוליים. חשוב גם להגדיר מה רמת ההבנה השפתית שלו, כלומר האם הוא מבין הוראות ושאלות פשוטות, מזהה חפצים ופעולות יומיומיים וכדומה. לאחר ביצוע בדיקת השמיעה והאבחון השפתי ניתן יהיה להחליט כיצד מטפלים באיחור השפתי שבנך מציג – שילוב בטיפול או הדרכה שלכם ומעקב. בהצלחה רבה, ורדה.
תשובה: שלום ג'ניפר. דו-לשוניות אינה סיבה לעיכוב שפתי, להיפך – מחקרים רבים מוצאים יתרונות בחשיפה מוקדמת לשתי שפות. מה שחשוב זה לתת לבנך את התנאים האופטימאליים לרכישה מלאה של שתי השפות. הכוונה להפרדה בין השפות כך שבנך ידע עם מי ואיפה הוא מדבר עברית ועם מי ואיפה הוא מדבר אנגלית. רצוי לא לערב את שתי השפות באותו משפט, כלומר אם התחלת לדבר איתו באנגלית, סיימי את המשפט באנגלית ועל תכללי בו מילים בעברית (וכמובן גם להיפך). בנוסף, חשוב לחשוף את בנך לשתי השפות באופן מלא, כלומר לא להסתפק רק בדיבור יומיומי אלא גם לספר לו סיפורים בשתי השפות כך שייחשף לשפה "גבוהה" יותר. בהצלחה, שמרי על סקרנותו, ורדה
תשובה: שלום, זהו שיבוש נפוץ מאד בגילה של ביתך ועדיין אין צורך לטפל בו. לרוב העניין מסתדר בעצמו לקראת גיל שש. אם זה לא יקרה – גשי לרופא הילדים שלכם ובקשי הפניה לקלינאית תקשורת העובדת עם קופת החולים שלכם. בינתיים, תיהנו מהשיבושים ואל תשכחו לתעד אותם אך גם חיזרו על המילה המשובשת באופן תקין כדי להדגים לילדתכם את ההגיה הנכונה (בלי לבקש ממנה לחקות אתכם). ורדה
תשובה: גן תקשורתי הוא אחד ממסגרות החינוך המיוחד. הגננות שעובדות בגנים תקשורתיים הן בוגרות מסלול חינוך מיוחד והצוות כולל: סייעות, קלינאיות תקשורת, מרפאות בעיסוק, מטפלת רגשית (תרפיסטית באמצעות אמנות, מוסיקה או בעלי חיים). כל ההתנהלות בגן מיועדת לשיפור היכולות התקשורתיות והשפתיות של הילדים. כך למשל, ארוחת הבוקר נחשבת אירוע תקשורתי לכל דבר וכל הצוות החינוכי והטיפולי משתתף בה. לרוב יש יותר מגן תקשורתי אחד ביישוב, ויש ניסיון לשבץ את הילדים בגנים על פי רמת התפקוד שלהם, למשל ילדים מדברים לעומת כאלו שעדיין לא, ועל פי גילם, למשל ילדים שאמורים לעלות לכיתה א' לעומת ילדים צעירים יותר. במידת האפשר מנסים לשלב את הילדים במסגרות "רגילות" כשכמות השעות/הימים משתנה לפי הצרכים והיכולות של הילד. באופן כללי גנים תקשורתיים מהווים מסגרת חינוכית וטיפולית התומכת בילד ובמשפחתו. בהצלחה רבה! ורדה
תשובה: ילדים רבים בגיל של בנך חווים תקופה של חוסר שטף המתבטאת בין השאר בחזרות על מילים בתחילת המבע. לרוב התופעה חולפת מאליה אך אני ממליצה על עריכת אבחון אצל קלינאית תקשורת כדי לבצע אבחנה מבדלת בין חוסר שטף טבעי, התפתחותי לבין תופעות אחרות. קלינאית התקשורת גם תנחה אתכם ואת הגננת איך להתייחס לחוסר השטף של בנך ואיך לעודד דיבור שוטף. והעיקר –לא לשדר דאגה לילד ולא לכוון את תשומת ליבו לחוסר השטף. בהצלחה! ורדה
תשובה: ילדים רבים עם "היסטוריה" של טיפול שפתי בגיל הגן, חווים קשיים בתחום הקריאה וכתיבה בגיל בית הספר. כפי הנראה, הטיפול השפתי המוקדם סגר בזמנו את הפער, אבל במהלך השנים שעברו שוב נפתח פער בין יכולותיה השפתיות של בתך לבין המצופה בגילה. למעשה, כל הפעילויות בבית הספר מבוססות על שפה, בוודאי קריאה וכתיבה שנחשבים תהליכים שפתיים לכל דבר ודורשים: אוצר מילים אורייני, ידע תחבירי ודקדוקי ברמות מורכבות הולכות ועולות (את בהחלט צודקת לגבי החשש מכיתות מתקדמות יותר) ויכולת שיח הן בעל-פה והן בכתב. אני בהחלט ממליצה על חידוש טיפול אצל קלינאית תקשורת כדי לשפר את יכולותיה השפתיות של בתך ובכך לאפשר לה הצלחה במגוון מטלות בית ספריות
תשובה: שלום, בגיל 4 אנחנו מצפים למשפטים "גבוהים" יותר מבחינת האורך והמורכבות, למשל משפטים מחוברים (אני הולכת לקניון ואמא קונה לי ברבי) ואף למשפטים מורכבים (אני רוצה שאמא תקנה לי ברבי חדשה). אני לא יודעת מה אוצר המילים של ילדתך (למשל, האם הוא כולל מילים גם מילים פחות שכיחות), מה היכולת הדקדוקית שלה (האם יש לה הטיות פועל בזמן עתיד, האם היא מגוונת בבניינים ועוד), איך היא מצליחה להעביר מידע חדש, כלמור לספר על חוויה שלא היית שותפה לה. אני מציעה שתגיעו לאבחון של קלינאית תקשורת כדי להעריך את כישורי השפה של ביתך. לגננות יש לרוב ידע וניסיון בנושא התפתחות השפה וכדי לנהוג בעצתן. בהצלחה! ורדה
תשובה: שלום, בהחלט מטפלים גיל שנתיים וחצי! חבל לחכות…. הבן שלך חווה קשיים בתקשורת שלו עם המשפחה, עם ילדים ועם הגננת. קשיים כמו אלו שאת מתארת לרוב לא מסתדרים מאליהם ואפשר וכדאי להתערב. אני מציעה לכם לפנות לקלינאית תקשורת, לבצע אבחון כדי לברר את מקור הקושי בדיבור ולהתחיל טיפול. בהצלחה רבה! ורדה
תשובה: שלום, אני בהחלט חושבת ש"מגיע" לביתך לעבור הערכה של יכולותיה השפתיות. התאור שלך אכן משקף קשיים שפתים. יתכן שיש לה קושי בשליפת מילים מוכרות, יתכן שיש לה קושי בארגון התחבירי של המסר. בהחלט יש מה לעשות. שיפור ביכולות השפתיות יעזור לה בהיבט החברתי וגם בהיבט הלימודי. איך ההבעה שלה כשהיא כותבת? יותר מאורגנת?
תשובה: שלום. בהחלט כדאי לערוך אבחון שיתייחס גם ליכולת השפתית של בנך וגם ליכולת הדיבור (ההיגוי). לפי התיאור שלך קיים איחור בהתפתחות השפה ועדיף להתערב כמה שיותר מוקדם, לפני שהפער גדל. בעקבות האבחון יוחלט האם מספיק להדריך אתכם, ההורים, ואת הגננת, או כדאי לשלב את בנך בטיפול כדי לעזור לו לסגור את הפער. בהצלחה! ורדה.
תשובה: שלום. מודעות פונולוגית היא הערנות למרכיבים הצליליים של השפה, כלומר היכולת של הילד לשים לב שמילה מורכבת מצלילים. בעקבות כך הוא יוכל לבצע מגוון מטלות כגון: חלוקה של מילים לצלילים, זיהוי הצליל ששומעים בתחילת המילה, זיהוי הצליל ששומעים בסוף המילה, צירוף צלילים למילה שלמה ועוד. יכולת זו מהותית לצורך רכישת הקריאה והאיות, משום שאותיות מייצגות צלילים. בתחילת הקריאה, הילדים מצרפים הברות ומגיעים למשמעות המילה. לצורך כתיבה, עליהם לפרק את המילה לצלילים ולכתוב אות כנגד כל צליל. מתוך ניסיוני, עדיף שקלינאית תקשורת תעבוד על שיפור המודעות הפונולוגית מתוך ראיה התפתחותית וידע עמוק אודות מרכיבי השפה השונים. בהצלחה! ורדה.
תשובה: המונח 'אפרקסיה של הדיבור' מתייחס לקושי בתכנון התנועתיות של אברי ההיגוי (בעיקר לשון ושפתיים). זהו קושי מולד שיכול להופיע בדרגות חומרה שונות. האפיון המרכזי של אפרקסיה הוא הוא חוסר עקביות בהפקה, כלומר אותה מילה מופקת על ידי אותו ילד בצורות שונות. כאשר האפרקסיה חמורה מאד, יתכן שהילד כלל לא יצליח להפיק עיצורים (למשל: יגיד u'a במקום עוגה, a'i במקום כפית).לעיתים יש קשיים בתכנון תנועה בגוף כולו ואז יש צורך גם בריפוי בעיסוק.
תשובה: בעיות בהבנת הנקרא נובעות פעמים רבות מקשיים שפתיים: אי הכרת המשמעויות של מילים בטקסט, קשיים בהבנת משפטים "גבוהים" (למשל משפטים מורכבים וסבילים), קשיים בהבנת צורות דקדוקיות מורכבות (למשל סמיכות), אי הכרה של מבנה הטקסט ועוד. גם שגיאות כתיב נובעות לרוב מקשיים באחד ממרכיבי השפה, למשל שגיאות על רקע אי הכרת השורש, קישור שגוי בין האות לבין הצליל שהיא מייצגת, אי הכרת מוסכמת כתיב (למשל 'תפוח' ולא 'תפואח') ועוד. חשוב שקלינאית תקשורת תאבחן את כישורי השפה של בנך ותתייחס הן לשפה הדבורה (השפה בעל-פה) והן לשפה הכתובה. בהצלחה! ורדה"